נפרדים מהמטבח.
גם אם בצער אך בהשלמה, אנו נפרדים היום מהמטבח. עברנו להתנהלות אחרת.
נכון, אין טעם להחזיק מטבח שבישל והאכיל 700 מנות ליום, ועתה מבשל כ 120-150 מנות ליום (כולל לילדים לאורחים ולעובדי פולירז). לא יום שמח במיוחד, אבל עוד יום של התאמה למציאות.
קצת לא נתפס כשחושבים שבענף המזון עבדו, עד סוף שנות השמונים. 15 עובדים ליום. במטבח 7 חברות, באקונומיה 3 עובדים, בחדר האוכל (ובמכונת הכלים) 5 עובדים (בשנות 60-70 כשהגישו ארוחות בוקר צהרים וערב, עבדו 7-8 עובדים)
אל בניין חדר האוכל הנוכחי, “החדש” עברנו ב 1960.
הציוד למטבח החדש הועבר מהמטבח הישן, שבצריף, לאט לאט נוספו עוד ועוד מכשירים ותנורים וקונווקטומט, ומקלפת תפ”א. (לידה עמדה מכונה למריטת עופות!) באקונומיה היתה מכונה לחיתוך שניצלים ו..גבינה צהובה, פינת הדיאטה הייתה בכניסה למטבח משמאל, הגישה מנות אישיות לפי מרשם (בעיקר בלי מלח, או בלי סוכר).
פינת ‘מטבח הילדים’ בקצה האולם מול האקונומיה. המטפלות נכנסו מהמרפסת ישר למטבח הילדים. מחסן הקרור (כיום קפה גלריה) נועד לקניות הגדולות, פירות ירקות ושתייה (כ 4-5 טון תפוחי אדמה בכול קניה, ).
‘מיזוג האוויר’ הוכנס למטבח בסוף שנות ה 80 . המכונה לשטיפת כלים הוכנסה באמצע שנות ה 70. עד אז שטפו כלים בידים בתורנות. (מחסן הפחים, בצד דרום, נבנה במקביל לבניית מכונת הכלים, שיהייה היכן לשטוף כלים, לחודשיים בלבד, אולי באמת הגיע הזמן לפרקו ?)
מדי יום בשעה 10 היה הלחץ בעיצומו, אי אפשר היה להאמין שהארוחה תוגש בזמן, ב 11:45. בשעה 11 המטבח נרגע, אד עלה מהדוודים (אלתרמן) עגלות ואריזות פונו , מי סבון קרצפו את הריצפה, עוד יום עבר בשלום. וכך יום אחר במשך 53 שנים.
ולפני פרדה איך אפשר שלא להזכיר כמה מ”אבני היסוד” של המטבח.
את המבשלות שעבדו בו עשרות שנים.. פנינה נוסבאם, מושקה, חנה פונדיק, שרה אורטל, אורה והבה, רחל הלוי נעמי ריימן, ז”ל. ותבל”א זיוה סולדר. ומהדור השני, עופרה קורן, דליה בירן, דרורה עוז. ז”ל ותבל”א מרים אביסרור.
ועוד ועד ומי לא? ובפינת האקונומיה, עשרות שנים, תבל”א הגר שפי.
ולבסוף, תודה גדולה ליואש שהחזיק את הענף “בציפורניים” ב 18 השנים האחרונות . יחד עם צפריר, נוגה, יפעת, יעקוב ופאולינה. ונתנו לנו מוסד שרות מתפקד ומזמין שאיפשר לנו לאכול בנחת, להפגש, לקיים חגים ואספות במבנה חי מואר ומוחזק במרכז הקיבוץ.
נקווה שנמשיך להפגש ולהנות מחדר האוכל עם מפעילו החדש, “מפגש ליד הגורן”
כייף להזכר. ושנהייה רגועים זה לזה.
יפתח
